קול טימבר בע"מ נ' מייסרה למסחר עץ ורעפים בע"מ

החלטה

התובעת הגישה כנגד הנתבעת תביעה כספית בת כ190,000.00₪, בסדר דין מקוצר.

כתב התביעה מציין, כי בשנים 2010 עד 2011, סיפקה התובעת לנתבעת סחורות עפ"י הזמנתה כמפורט בחשבוניות ותעודות משלוח שצורפו כנספח ב' של כתב התביעה.

יתרת החוב שלא שולמה ובשערוך יום הגשת התביעה מגולמת בסכום התביעה.

כתב התביעה נסמך גם בכרטיס הנהלת חשבונות של התובעת (נספח ג').

המבקשת הגישה בר"ל הנסמך בתצהיר הבעלים (מייסרה עסלי) הבקיא בעובדות המוצהרות על ידו, מצהיר, כי הופתע לגלות דרישה לשלם עבור סחורה שמעולם לא סופקה למבקשת, כי כל תעודות המשלוח שצורפו לכתב התביעה חתומות ע"י אחר זולתו, כי החשבוניות שצורפו לכתב התביעה הן העתק מחשבוניות המקור ואינן חתומות ע"י איש, כי מעולם לא נתקבלה התראה כלשהי בעניין החוב אותה מכחישה המבקשת בתצהיר.

ביום 14/11/2013 עמד המבקש על חקירה נגדית על תצהירו, הוצגו לו 3 חשבוניות ו-3 תעודות משלוח ובאף אחד מהן לא זיהה את החתימה כחתימתו (כל אלו גם לא הוגשו כמוצג בתיק – ש.ר).

כאשר נאמר לי, כי החשבוניות הללו שולמו ע"י המבקשת והוא התבקש לומר "מה יש לך להגיד על זה" ענה, "אם שילמנו צריך להחזיר כסף".

בהמשך העיד, כי רק הוא מאשר תשלומים וחותם על שקים מטעם החברה, כי הוא בודק כל תשלום לפני שהוא מבצע אותו ואישר, כי המחלוקת נובעת מכך שהתעודות שצורפו לכתב התביעה אינן חתומות על ידו.

העד העיד, כי יחד עימו עובדת גם עסלי הודא ואף אישר בחקירתו, כי לפעמים בנו אחמד עובד גם הוא בעסק.

כאשר נשאל "מה יש לך להגיד על זה" ביחס לכך שביום שקיבל סחורה נשוא חשבוניות הנזכרות בפרוטוקול מסר למשיבה 9 שקים כל אחד ע"ס 20,000 ₪ ענה "כן. אני לא זוכר אם נתתי שקים באותו יום על אותה סחורה".

כאשר נשאל ביחס לשתי תעודות משלוח מיום 18/9/2011 ועל תעודות המשלוח השייכות כתוב "אחמד", האם אותו יום מסר שקים ע"ס 80,000 ₪ ולא קיבל סחורה ענה "לא קיבלתי. "כך גם ביחס לאחמד אשר לדברי המצהיר לא קיבל סחורה באותו יום.

לאחר מכן, העיד, כי יש למבקשת הנהלת חשבונות סדורה ועפ"י כרטסת המבקשת אין בנמצא חוב כלפי המשיבה.

כאשר נשאל לגבי תעודת משלוח מסוימת ענה כי אין היא נושאת את חתימתו וכך גם ביחס לאחרת.

העד אישר, כי מצבה של החברה "עובדת כרגיל" וכי אין לה חובות ואין תביעות כנגדה.

כאשר נשאל מדוע אינו משלם את החוב ענה "כי לא קיבלנו את הסחורה".

סיכומי המבקשת שבים ומציינים את המוצהר זה מכבר וכן קובעים, כי לא נסתרה הטענה לפיה, החוב אינו מתייחס לסחורה שקיבלה המבקשת.

המבקשת מנגד, מסכמת וטוענת, כי התצהיר הוא כללי וסתמי ללא בדל ראייה לסמוך האמור בו.

כך למשל, לא צורפה כרטסת הנהלת החשבונות של המבקשת לתמוך באמור.

מכך שישנן תעודות החתומות ע"י "אחמד" מסיקה המשיבה, כי אין זה נכון שרק המצהיר מקבל סחורה ואיש זולתו אינו עושה כן.